הגובה של המואה הענקית יכול היה להגיע לגובה של 3.6 מ' מכף רגל ועד ראש כאשר צווארה היה מורם(אלה היו הנקבות)ומשקלם הגיע לבין 230-240 ק"ג או מקסימום עד 278 ק"ג לפי הערכות מסוימות וייתכן שהנוצות היו בצבע חום-אדמדם והיו דומות יותר לשיער או פרווה וכיסו את רוב גופה של המואה חוץ מהרגליים התחתונות שלה ורוב הראש שלה ולמרות שלא נמצאו נוצות של גוזלים של המואה הענקית הם ככל הנראה היו בצבעים שאפשרו להם להסוואת את עצמם נגד העיט האסטי או הרפגרוניס בתוך היערות של ניו-זילנד.
רגליה היו נורא חזקות ושימשו את המואה הענקית להגנה נגד טורפים או כל מה שנתפס בתור איום, היא הייתה יכולה לבעוט איתם בעוצמה חזקה והיה לה גם צוואר חזק ומקור חד שגם הוא היה יכול לשמש בתור הגנה אבל מקור זה בעיקר אפשר להם לאכול מגוון צמחים שגדלו על האי של ניו-זילנד ביערות ששמה חיו העופות האלו.
ביחס לגופה של המואה הענקית הראש היה קטן עם מקור מחודד, קצר שטוח ומעוגל במקצת והמואה הענקית מהאי הצפוני הייתה גדולה יותר מזו שהייתה באי הדרומי ולמואה הענקית למרות שלא ידוע הרבה על דרכי הרבייה שלה היה לה את הדימורפיזם המיני הבולט ביותר מבין כל המינים של משפחת המואה שזה אומר שהיה למואה הענקית דו צורתיות זוויגית הבולטת ביותר במשפחה שאלה החיה משתייכת.
דבר זה נקבע ע"י ניתוח לסימנים גנטיים ב-DNA שספציפיים למין שנמצאים בכל היצורים החיים וכך ניתן להבחין בכמה בולטת הדימורפיזם או דו צורתיות זיווגית ביצורים שנכחדו או בכאלה שחיים היום ומכאן בעוד שלפני 2003 נחשבו 3 מינים ואחד מהם היו זכרים אבל לבסוף התגלה שיש בעצם רק 2 מינים של המואה הענקית, אחת שחיה באי הצפוני ואחת באי הדרומי ומכאן התגלה הדו צורתיות הזיווגית שלה שהיא הכי בולטת מבין כל חברי המשפחה הזו של המואה.
תמונה זו מציגה את השלד המלא של המואה הענקית שחיה באיים של ניו-זילנד עד המאה ה-15 שאז הם נכחדו יחד עם העיט האסטי או הרפגרוניס, זו הייתה הציפור הגדולה ביותר על פני היבשה עם גובה של 3.6 מ' לנקבות.
הגובה של המואה הענקית יכול היה להגיע לגובה של 3.6 מ' מכף רגל ועד ראש כאשר צווארה היה מורם(אלה היו הנקבות)ומשקלם הגיע לבין 230-240 ק"ג או מקסימום עד 278 ק"ג לפי הערכות מסוימות וייתכן שהנוצות היו בצבע חום-אדמדם והיו דומות יותר לשיער או פרווה וכיסו את רוב גופה של המואה חוץ מהרגליים התחתונות שלה ורוב הראש שלה ולמרות שלא נמצאו נוצות של גוזלים של המואה הענקית הם ככל הנראה היו בצבעים שאפשרו להם להסוואת את עצמם נגד העיט האסטי או הרפגרוניס בתוך היערות של ניו-זילנד.
רגליה היו נורא חזקות ושימשו את המואה הענקית להגנה נגד טורפים או כל מה שנתפס בתור איום, היא הייתה יכולה לבעוט איתם בעוצמה חזקה והיה לה גם צוואר חזק ומקור חד שגם הוא היה יכול לשמש בתור הגנה אבל מקור זה בעיקר אפשר להם לאכול מגוון צמחים שגדלו על האי של ניו-זילנד ביערות ששמה חיו העופות האלו.
ביחס לגופה של המואה הענקית הראש היה קטן עם מקור מחודד, קצר שטוח ומעוגל במקצת והמואה הענקית מהאי הצפוני הייתה גדולה יותר מזו שהייתה באי הדרומי ולמואה הענקית למרות שלא ידוע הרבה על דרכי הרבייה שלה היה לה את הדימורפיזם המיני הבולט ביותר מבין כל המינים של משפחת המואה שזה אומר שהיה למואה הענקית דו צורתיות זוויגית הבולטת ביותר במשפחה שאלה החיה משתייכת.
דבר זה נקבע ע"י ניתוח לסימנים גנטיים ב-DNA שספציפיים למין שנמצאים בכל היצורים החיים וכך ניתן להבחין בכמה בולטת הדימורפיזם או דו צורתיות זיווגית ביצורים שנכחדו או בכאלה שחיים היום ומכאן בעוד שלפני 2003 נחשבו 3 מינים ואחד מהם היו זכרים אבל לבסוף התגלה שיש בעצם רק 2 מינים של המואה הענקית, אחת שחיה באי הצפוני ואחת באי הדרומי ומכאן התגלה הדו צורתיות הזיווגית שלה שהיא הכי בולטת מבין כל חברי המשפחה הזו של המואה.
תמונה זו מציגה את השלד המלא של המואה הענקית שחיה באיים של ניו-זילנד עד המאה ה-15 שאז הם נכחדו יחד עם העיט האסטי או הרפגרוניס, זו הייתה הציפור הגדולה ביותר על פני היבשה עם גובה של 3.6 מ' לנקבות.