טיקטאליק חי במנהרות ואגמים של מים מתוקים ומבנה העצמות שלו מספק תובנות לגבי חיות שהיו מהקרובים ביותר עם לא הקרובים ביותר להפוך לבעלי ארבע רגליים וזה בגלל שהסנפיר שלו מכיל עצמות שורש בסיסיות וקרניים פשוטות המזכירות אצבעות ולמרות שלא את כל האיברים ברורים מבחינת ההומולוגיה כן ניתן למצוא מס' איברים של טיקטאליק לבין האיברים של בעלי חיים בעלי ארבע רגליים.
סנפירו היה יכול בוודאות לשאת את המשקל של החיה והוא היה מחובר לכתף מסיבית עם מפרקים ניידים מאוד שאפשרו ניידות של טיקטאליק על היבשה וישנם סימנים ששרירי הסנפיר יכלו להתכופף בדומה למפרק כף-היד ותכונות אלה אפשרו לטיקטאליק לעגן את עצמו לקרקעית הנהר כנגד זרמים חזקים.
בנוסף לצמד זימים לטיקטאליק היו גם ריאות פרימיטיביות שאפשרו לו לנשום חמצן ישירות מהאוויר וזה היה מאוד יעיל במים רדודים שבהם טמפ' המים הגבוהה יחסית מורידה את כמות החמצן הזמין במים וזה הוביל להתפתחותם של צלעות חזקות יותר ששמרו על הריאות שזו תכונה מרכזית של יצורים שחיים על הקרקע,הצלעות האלה תמכו בגופו של טיקטאליק כאשר הוא נע על היבשה.
בנוסף להכול היה חסר לו מאפיין נוסף שנמצא בדרך כלל אצל דגים וזה עצמות ראש מעוגלות אשר מגבילות את תנועתו של הראש לרוחב ומכאן נובע שהוא הדג הקדום ביותר הידוע שהיה לו צוואר וזה מהווה יתרון חשוב בציד על פני היבשה כיוון שהייתה לו שליטה על תנועת הצוואר.
המאובנים הראשונים של טיקטאליק התגלו בשנת 2004 באי אסלמיר שבצפון קנדה והשלדים האלה היו במצב שימור מעולה ואחת הסיבות לאיך הם התגלו זה כי חלק מהמאובן בלט החוצה מהצוק ולחיה הזאת יש קווי דמיון הדומים לדג האליגטור שקיים היום וגם לסוגים נוספים של דגי תנין המוכרים לאדם ואורכו הגיע עד לאורך של 2 מטר.
זה שחזור של טיקטאליק שנעשה באמצעות הדמיית מחשב והוא היה מעין חוליית מעבר אבולוציונית בין דגים קדומים לבין יצורים בעלי ארבע רגליים שחיו על היבשה.
');){kind=link}